| ← Romans 10/16 → |
| אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃ | .1 |
| כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃ | .2 |
| כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃ | .3 |
| כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃ | .4 |
| כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃ | .5 |
| והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃ | .6 |
| או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃ | .7 |
| אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃ | .8 |
| כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃ | .9 |
| כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃ | .10 |
| כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃ | .11 |
| ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃ | .12 |
| כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ | .13 |
| ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃ | .14 |
| ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃ | .15 |
| אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃ | .16 |
| לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃ | .17 |
| ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃ | .18 |
| ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃ | .19 |
| וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃ | .20 |
| ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃ | .21 |
| ← Romans 10/16 → |