← Psalms 104/150 → |
ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ | .1 |
עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ | .2 |
המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ | .3 |
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ | .4 |
יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ | .5 |
תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ | .6 |
מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ | .7 |
יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ | .8 |
גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ | .9 |
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ | .10 |
ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ | .11 |
עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ | .12 |
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ | .13 |
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ | .14 |
ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ | .15 |
ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ | .16 |
אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ | .17 |
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ | .18 |
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ | .19 |
תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ | .20 |
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ | .21 |
תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ | .22 |
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ | .23 |
מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ | .24 |
זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ | .25 |
שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ | .26 |
כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ | .27 |
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ | .28 |
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ | .29 |
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ | .30 |
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ | .31 |
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ | .32 |
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ | .33 |
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ | .34 |
יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ | .35 |
← Psalms 104/150 → |