| ← Proverbs 6/31 → |
| בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ | .1 |
| נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃ | .2 |
| עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ | .3 |
| אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ | .4 |
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ | .5 |
| לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ | .6 |
| אשר אין לה קצין שטר ומשל׃ | .7 |
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ | .8 |
| עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ | .9 |
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | .10 |
| ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ | .11 |
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ | .12 |
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ | .13 |
| תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃ | .14 |
| על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ | .15 |
| שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ | .16 |
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃ | .17 |
| לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ | .18 |
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ | .19 |
| נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃ | .20 |
| קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃ | .21 |
| בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ | .22 |
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ | .23 |
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ | .24 |
| אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃ | .25 |
| כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ | .26 |
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ | .27 |
| אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ | .28 |
| כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃ | .29 |
| לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ | .30 |
| ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃ | .31 |
| נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ | .32 |
| נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ | .33 |
| כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃ | .34 |
| לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃ | .35 |
| ← Proverbs 6/31 → |