| ← Matthew 9/28 → |
| וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃ | .1 |
| והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃ | .2 |
| והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃ | .3 |
| וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃ | .4 |
| כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃ | .5 |
| אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃ | .6 |
| ויקם וילך לביתו׃ | .7 |
| והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃ | .8 |
| ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃ | .9 |
| ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃ | .10 |
| ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃ | .11 |
| וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃ | .12 |
| ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃ | .13 |
| ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃ | .14 |
| ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃ | .15 |
| אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃ | .16 |
| ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ | .17 |
| ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃ | .18 |
| ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃ | .19 |
| והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃ | .20 |
| כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ | .21 |
| ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃ | .22 |
| ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃ | .23 |
| סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃ | .24 |
| ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃ | .25 |
| ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃ | .26 |
| ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃ | .27 |
| וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ | .28 |
| ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ | .29 |
| ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃ | .30 |
| והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃ | .31 |
| המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃ | .32 |
| וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃ | .33 |
| והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃ | .34 |
| ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ | .35 |
| ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃ | .36 |
| אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃ | .37 |
| לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃ | .38 |
| ← Matthew 9/28 → |