← Luke 7/24 → |
ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ | .1 |
ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ | .2 |
וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ | .3 |
ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ | .4 |
כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃ | .5 |
וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ | .6 |
ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃ | .7 |
כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ | .8 |
וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ | .9 |
וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃ | .10 |
ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ | .11 |
הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ | .12 |
וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ | .13 |
ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ | .14 |
ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ | .15 |
ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ | .16 |
ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃ | .17 |
ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃ | .18 |
ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ | .19 |
ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ | .20 |
בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ | .21 |
ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ | .22 |
ואשרי אשר לא יכשל בי׃ | .23 |
ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ | .24 |
ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃ | .25 |
ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃ | .26 |
זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ | .27 |
כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃ | .28 |
וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ | .29 |
אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃ | .30 |
ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃ | .31 |
דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃ | .32 |
כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃ | .33 |
ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃ | .34 |
ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃ | .35 |
ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃ | .36 |
והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ | .37 |
ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃ | .38 |
וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ | .39 |
ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃ | .40 |
שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ | .41 |
ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ | .42 |
ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ | .43 |
ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃ | .44 |
נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃ | .45 |
בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃ | .46 |
לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ | .47 |
ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ | .48 |
ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ | .49 |
ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ | .50 |
← Luke 7/24 → |