← Luke 22/24 → |
ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃ | .1 |
והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃ | .2 |
והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃ | .3 |
וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃ | .4 |
וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ | .5 |
ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃ | .6 |
ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃ | .7 |
וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ | .8 |
ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ | .9 |
ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ | .10 |
ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ | .11 |
והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃ | .12 |
וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃ | .13 |
ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ | .14 |
ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃ | .15 |
כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ | .16 |
ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃ | .17 |
כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃ | .18 |
ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃ | .19 |
וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃ | .20 |
אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃ | .21 |
כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃ | .22 |
והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃ | .23 |
וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ | .24 |
ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ | .25 |
ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃ | .26 |
כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ | .27 |
ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃ | .28 |
לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃ | .29 |
למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃ | .30 |
ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ | .31 |
ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃ | .32 |
והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ | .33 |
ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃ | .34 |
ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃ | .35 |
ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃ | .36 |
כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃ | .37 |
ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃ | .38 |
ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ | .39 |
ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃ | .40 |
והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃ | .41 |
אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃ | .42 |
וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ | .43 |
ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ | .44 |
ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃ | .45 |
]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃ | .46 |
]74-64[׃ | .47 |
ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃ | .48 |
והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ | .49 |
ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ | .50 |
ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ | .51 |
ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ | .52 |
ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃ | .53 |
ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ | .54 |
ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃ | .55 |
ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ | .56 |
ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ | .57 |
ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ | .58 |
ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ | .59 |
ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ | .60 |
ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ | .61 |
ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃ | .62 |
והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ | .63 |
ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃ | .64 |
ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃ | .65 |
ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ | .66 |
ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃ | .67 |
וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃ | .68 |
אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ | .69 |
ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ | .70 |
ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃ | .71 |
← Luke 22/24 → |