← Luke 10/24 → |
ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ | .1 |
ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ | .2 |
לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ | .3 |
אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ | .4 |
ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ | .5 |
והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ | .6 |
ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ | .7 |
וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ | .8 |
ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | .9 |
וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ | .10 |
אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | .11 |
אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ | .12 |
אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ | .13 |
אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ | .14 |
ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ | .15 |
השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ | .16 |
וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ | .17 |
ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ | .18 |
הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ | .19 |
אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ | .20 |
בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ | .21 |
הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ | .22 |
ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ | .23 |
כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ | .24 |
והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ | .25 |
ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ | .26 |
ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ | .27 |
ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ | .28 |
והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ | .29 |
ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ | .30 |
ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ | .31 |
וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ | .32 |
ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ | .33 |
ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ | .34 |
ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ | .35 |
ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ | .36 |
ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ | .37 |
ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ | .38 |
ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ | .39 |
ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ | .40 |
ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ | .41 |
אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ | .42 |
← Luke 10/24 → |