| ← Job 7/42 → |
| הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃ | .1 |
| כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃ | .2 |
| כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃ | .3 |
| אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃ | .4 |
| לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃ | .5 |
| ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃ | .6 |
| זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃ | .7 |
| לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃ | .8 |
| כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃ | .9 |
| לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃ | .10 |
| גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃ | .11 |
| הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃ | .12 |
| כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃ | .13 |
| וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃ | .14 |
| ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃ | .15 |
| מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃ | .16 |
| מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃ | .17 |
| ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃ | .18 |
| כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃ | .19 |
| חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃ | .20 |
| ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ | .21 |
| ← Job 7/42 → |