| ← Job 12/42 → |
| ויען איוב ויאמר׃ | .1 |
| אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ | .2 |
| גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ | .3 |
| שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ | .4 |
| לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ | .5 |
| ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ | .6 |
| ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ | .7 |
| או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ | .8 |
| מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ | .9 |
| אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ | .10 |
| הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ | .11 |
| בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ | .12 |
| עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ | .13 |
| הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ | .14 |
| הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ | .15 |
| עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ | .16 |
| מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ | .17 |
| מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ | .18 |
| מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ | .19 |
| מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ | .20 |
| שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ | .21 |
| מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ | .22 |
| משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ | .23 |
| מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ | .24 |
| ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃ | .25 |
| ← Job 12/42 → |