| Job 1/42 → |
| איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע׃ | .1 |
| ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות׃ | .2 |
| ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם׃ | .3 |
| והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם׃ | .4 |
| ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים׃ | .5 |
| ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם׃ | .6 |
| ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה׃ | .7 |
| ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע׃ | .8 |
| ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃ | .9 |
| הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃ | .10 |
| ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃ | .11 |
| ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה׃ | .12 |
| ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ | .13 |
| ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם׃ | .14 |
| ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ | .15 |
| עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ | .16 |
| עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ | .17 |
| עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ | .18 |
| והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ | .19 |
| ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו׃ | .20 |
| ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃ | .21 |
| בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים׃ | .22 |
| Job 1/42 → |