| ← Hosea 7/14 → |
| כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃ | .1 |
| ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃ | .2 |
| ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים׃ | .3 |
| כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו׃ | .4 |
| יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃ | .5 |
| כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃ | .6 |
| כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃ | .7 |
| אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃ | .8 |
| אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃ | .9 |
| וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת׃ | .10 |
| ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃ | .11 |
| כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃ | .12 |
| אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃ | .13 |
| ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃ | .14 |
| ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע׃ | .15 |
| ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃ | .16 |
| ← Hosea 7/14 → |