| ← Hebrews 6/13 → |
| על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃ | .1 |
| ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃ | .2 |
| ואת זאת נעשה אם יתן האל׃ | .3 |
| כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃ | .4 |
| וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃ | .5 |
| נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃ | .6 |
| כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃ | .7 |
| ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃ | .8 |
| אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃ | .9 |
| כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃ | .10 |
| אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃ | .11 |
| שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃ | .12 |
| כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃ | .13 |
| ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃ | .14 |
| ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃ | .15 |
| בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃ | .16 |
| על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃ | .17 |
| למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃ | .18 |
| אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃ | .19 |
| אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃ | .20 |
| ← Hebrews 6/13 → |