| ← Ezekiel 33/48 → |
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | .1 |
| בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃ | .2 |
| וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם׃ | .3 |
| ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה׃ | .4 |
| את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט׃ | .5 |
| והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש׃ | .6 |
| ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃ | .7 |
| באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃ | .8 |
| ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת׃ | .9 |
| ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה׃ | .10 |
| אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל׃ | .11 |
| ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו׃ | .12 |
| באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטה על צדקתו ועשה עול כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות׃ | .13 |
| ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה׃ | .14 |
| חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות׃ | .15 |
| כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה׃ | .16 |
| ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן׃ | .17 |
| בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם׃ | .18 |
| ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה׃ | .19 |
| ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל׃ | .20 |
| ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר׃ | .21 |
| ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃ | .22 |
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | .23 |
| בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה׃ | .24 |
| לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו׃ | .25 |
| עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו׃ | .26 |
| כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃ | .27 |
| ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃ | .28 |
| וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו׃ | .29 |
| ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה׃ | .30 |
| ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃ | .31 |
| והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם׃ | .32 |
| ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ | .33 |
| ← Ezekiel 33/48 → |