| ← Acts 9/28 → |
| ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃ | .1 |
| וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃ | .2 |
| ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃ | .3 |
| ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃ | .4 |
| ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃ | .5 |
| והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃ | .6 |
| והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃ | .7 |
| ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃ | .8 |
| ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃ | .9 |
| ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃ | .10 |
| ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃ | .11 |
| וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃ | .12 |
| ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃ | .13 |
| וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃ | .14 |
| ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃ | .15 |
| כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃ | .16 |
| וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃ | .17 |
| וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃ | .18 |
| ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃ | .19 |
| וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃ | .20 |
| וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃ | .21 |
| ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃ | .22 |
| ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃ | .23 |
| ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃ | .24 |
| ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃ | .25 |
| ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃ | .26 |
| ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃ | .27 |
| ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃ | .28 |
| ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃ | .29 |
| וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃ | .30 |
| ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃ | .31 |
| ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃ | .32 |
| וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃ | .33 |
| ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃ | .34 |
| ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃ | .35 |
| ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃ | .36 |
| ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃ | .37 |
| ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃ | .38 |
| ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃ | .39 |
| ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃ | .40 |
| וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃ | .41 |
| ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃ | .42 |
| ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃ | .43 |
| ← Acts 9/28 → |