| ← Acts 26/28 → |
| ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר׃ | .1 |
| מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים׃ | .2 |
| כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך׃ | .3 |
| הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים׃ | .4 |
| כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו׃ | .5 |
| ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו׃ | .6 |
| ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים׃ | .7 |
| מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃ | .8 |
| הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃ | .9 |
| כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃ | .10 |
| ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃ | .11 |
| ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם׃ | .12 |
| והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי׃ | .13 |
| ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות׃ | .14 |
| ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף׃ | .15 |
| אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך׃ | .16 |
| בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם׃ | .17 |
| לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃ | .18 |
| על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים׃ | .19 |
| כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה׃ | .20 |
| ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃ | .21 |
| והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות׃ | .22 |
| כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים׃ | .23 |
| ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃ | .24 |
| ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע׃ | .25 |
| כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת׃ | .26 |
| המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃ | .27 |
| ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי׃ | .28 |
| ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה׃ | .29 |
| ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃ | .30 |
| ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃ | .31 |
| ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו׃ | .32 |
| ← Acts 26/28 → |