| ← 1Corinthians 14/16 → |
| רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃ | .1 |
| כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃ | .2 |
| והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃ | .3 |
| המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃ | .4 |
| וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃ | .5 |
| ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃ | .6 |
| הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃ | .7 |
| גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃ | .8 |
| כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃ | .9 |
| הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃ | .10 |
| לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃ | .11 |
| כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃ | .12 |
| על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃ | .13 |
| כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃ | .14 |
| ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃ | .15 |
| כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃ | .16 |
| הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃ | .17 |
| אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃ | .18 |
| אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃ | .19 |
| אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃ | .20 |
| הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃ | .21 |
| לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃ | .22 |
| והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃ | .23 |
| אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃ | .24 |
| ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃ | .25 |
| ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃ | .26 |
| כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃ | .27 |
| ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃ | .28 |
| והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃ | .29 |
| וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃ | .30 |
| כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃ | .31 |
| ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃ | .32 |
| כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃ | .33 |
| נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃ | .34 |
| ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃ | .35 |
| או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃ | .36 |
| כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃ | .37 |
| ומי אשר לא ידע אל ידע׃ | .38 |
| לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃ | .39 |
| הכל יעשה כהגן וכשורה׃ | .40 |
| ← 1Corinthians 14/16 → |