← Proverbs 7/31 → |
בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ | .1 |
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ | .2 |
קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ | .3 |
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ | .4 |
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ | .5 |
כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ | .6 |
וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ | .7 |
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ | .8 |
בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ | .9 |
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ | .10 |
המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ | .11 |
פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ | .12 |
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ | .13 |
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ | .14 |
על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ | .15 |
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ | .16 |
נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ | .17 |
לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ | .18 |
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ | .19 |
צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ | .20 |
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ | .21 |
הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ | .22 |
עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ | .23 |
ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ | .24 |
אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ | .25 |
כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ | .26 |
דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃ | .27 |
← Proverbs 7/31 → |