| ← Proverbs 31/31 |
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ | .1 |
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ | .2 |
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ | .3 |
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ | .4 |
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ | .5 |
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ | .6 |
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ | .7 |
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ | .8 |
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ | .9 |
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ | .10 |
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ | .11 |
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ | .12 |
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ | .13 |
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ | .14 |
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ | .15 |
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ | .16 |
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ | .17 |
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ | .18 |
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ | .19 |
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ | .20 |
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ | .21 |
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ | .22 |
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ | .23 |
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ | .24 |
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ | .25 |
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ | .26 |
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ | .27 |
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ | .28 |
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ | .29 |
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ | .30 |
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ | .31 |
| ← Proverbs 31/31 |