Obadiah 1/1 |
חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃ | .1 |
הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃ | .2 |
זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃ | .3 |
אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃ | .4 |
אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃ | .5 |
איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃ | .6 |
עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃ | .7 |
הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃ | .8 |
וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃ | .9 |
מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃ | .10 |
ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃ | .11 |
ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃ | .12 |
אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו׃ | .13 |
ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה׃ | .14 |
כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃ | .15 |
כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃ | .16 |
ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃ | .17 |
והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃ | .18 |
וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד׃ | .19 |
וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃ | .20 |
ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃ | .21 |
Obadiah 1/1 |