| ← Matthew 27/28 → |
| ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ | .1 |
| ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃ | .2 |
| וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃ | .3 |
| חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃ | .4 |
| וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ | .5 |
| ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ | .6 |
| ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃ | .7 |
| על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃ | .8 |
| אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ | .9 |
| ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃ | .10 |
| וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃ | .11 |
| וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ | .12 |
| ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ | .13 |
| ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃ | .14 |
| ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ | .15 |
| ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃ | .16 |
| ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃ | .17 |
| כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃ | .18 |
| ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃ | .19 |
| והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃ | .20 |
| ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃ | .21 |
| ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃ | .22 |
| ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃ | .23 |
| ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃ | .24 |
| ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃ | .25 |
| אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ | .26 |
| ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃ | .27 |
| ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃ | .28 |
| וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ | .29 |
| וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃ | .30 |
| ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ | .31 |
| ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ | .32 |
| ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ | .33 |
| ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ | .34 |
| ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ | .35 |
| וישבו שמה וישמרו אותו׃ | .36 |
| וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ | .37 |
| ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ | .38 |
| והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ | .39 |
| ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃ | .40 |
| וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃ | .41 |
| את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃ | .42 |
| בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃ | .43 |
| וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ | .44 |
| ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ | .45 |
| וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ | .46 |
| ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃ | .47 |
| וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ | .48 |
| ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃ | .49 |
| וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃ | .50 |
| והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃ | .51 |
| והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ | .52 |
| ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ | .53 |
| ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ | .54 |
| ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ | .55 |
| ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃ | .56 |
| ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃ | .57 |
| ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃ | .58 |
| ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃ | .59 |
| וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃ | .60 |
| ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃ | .61 |
| ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃ | .62 |
| ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃ | .63 |
| לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃ | .64 |
| ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃ | .65 |
| וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃ | .66 |
| ← Matthew 27/28 → |