| ← Matthew 22/28 → |
| ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ | .1 |
| דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ | .2 |
| וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ | .3 |
| ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ | .4 |
| והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ | .5 |
| והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ | .6 |
| ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ | .7 |
| אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ | .8 |
| לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ | .9 |
| ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ | .10 |
| ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ | .11 |
| ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ | .12 |
| ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | .13 |
| כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ | .14 |
| וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ | .15 |
| וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ | .16 |
| לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ | .17 |
| וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ | .18 |
| הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ | .19 |
| ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ | .20 |
| ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ | .21 |
| וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ | .22 |
| ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ | .23 |
| רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ | .24 |
| ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ | .25 |
| וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ | .26 |
| ואחרי כלם מתה גם האשה׃ | .27 |
| ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ | .28 |
| ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ | .29 |
| כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ | .30 |
| ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ | .31 |
| אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ | .32 |
| וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ | .33 |
| והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ | .34 |
| ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ | .35 |
| רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ | .36 |
| ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ | .37 |
| זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ | .38 |
| והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ | .39 |
| בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ | .40 |
| ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ | .41 |
| מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ | .42 |
| ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ | .43 |
| נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | .44 |
| ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ | .45 |
| ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ | .46 |
| ← Matthew 22/28 → |