| ← Matthew 20/28 → |
| כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃ | .1 |
| והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ | .2 |
| ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ | .3 |
| ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ | .4 |
| ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ | .5 |
| ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ | .6 |
| ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ | .7 |
| ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ | .8 |
| ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ | .9 |
| ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ | .10 |
| ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃ | .11 |
| אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ | .12 |
| ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃ | .13 |
| קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃ | .14 |
| הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ | .15 |
| ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ | .16 |
| ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃ | .17 |
| הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ | .18 |
| ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃ | .19 |
| אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ | .20 |
| ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ | .21 |
| ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ | .22 |
| ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ | .23 |
| ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃ | .24 |
| וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃ | .25 |
| ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃ | .26 |
| והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃ | .27 |
| כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ | .28 |
| ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃ | .29 |
| והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ | .30 |
| ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ | .31 |
| ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ | .32 |
| ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ | .33 |
| ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃ | .34 |
| ← Matthew 20/28 → |