← Matthew 15/28 → |
אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ | .1 |
ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ | .2 |
ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ | .3 |
כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ | .4 |
ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ | .5 |
ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ | .6 |
חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ | .7 |
העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ | .8 |
ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ | .9 |
ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ | .10 |
לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ | .11 |
ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ | .12 |
ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ | .13 |
הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ | .14 |
ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ | .15 |
ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ | .16 |
העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ | .17 |
אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ | .18 |
כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ | .19 |
אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ | .20 |
ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ | .21 |
והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ | .22 |
והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ | .23 |
ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ | .24 |
והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ | .25 |
ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ | .26 |
ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ | .27 |
ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ | .28 |
ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ | .29 |
ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ | .30 |
ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ | .31 |
ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ | .32 |
ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ | .33 |
ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ | .34 |
ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ | .35 |
ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ | .36 |
ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ | .37 |
והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ | .38 |
וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ | .39 |
← Matthew 15/28 → |