| ← Matthew 15/28 → |
| אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ | .1 |
| ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ | .2 |
| ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ | .3 |
| כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ | .4 |
| ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ | .5 |
| ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ | .6 |
| חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ | .7 |
| העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ | .8 |
| ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ | .9 |
| ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ | .10 |
| לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ | .11 |
| ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ | .12 |
| ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ | .13 |
| הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ | .14 |
| ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ | .15 |
| ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ | .16 |
| העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ | .17 |
| אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ | .18 |
| כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ | .19 |
| אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ | .20 |
| ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ | .21 |
| והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ | .22 |
| והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ | .23 |
| ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ | .24 |
| והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ | .25 |
| ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ | .26 |
| ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ | .27 |
| ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ | .28 |
| ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ | .29 |
| ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ | .30 |
| ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ | .31 |
| ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ | .32 |
| ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ | .33 |
| ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ | .34 |
| ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ | .35 |
| ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ | .36 |
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ | .37 |
| והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ | .38 |
| וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ | .39 |
| ← Matthew 15/28 → |