| ← Matthew 13/28 → |
| ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ | .1 |
| ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ | .2 |
| וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ | .3 |
| ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ | .4 |
| ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ | .5 |
| ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ | .6 |
| ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ | .7 |
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ | .8 |
| מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | .9 |
| ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ | .10 |
| ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ | .11 |
| כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ | .12 |
| על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ | .13 |
| ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ | .14 |
| כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ | .15 |
| ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ | .16 |
| כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ | .17 |
| לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ | .18 |
| כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ | .19 |
| והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ | .20 |
| אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ | .21 |
| והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ | .22 |
| והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ | .23 |
| וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ | .24 |
| ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ | .25 |
| וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ | .26 |
| ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ | .27 |
| ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ | .28 |
| ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ | .29 |
| הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ | .30 |
| וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ | .31 |
| והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ | .32 |
| וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ | .33 |
| כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ | .34 |
| למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ | .35 |
| אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ | .36 |
| ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ | .37 |
| והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ | .38 |
| והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ | .39 |
| והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ | .40 |
| בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ | .41 |
| והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | .42 |
| אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | .43 |
| עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ | .44 |
| עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ | .45 |
| וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ | .46 |
| עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ | .47 |
| וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ | .48 |
| כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ | .49 |
| והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | .50 |
| ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ | .51 |
| ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ | .52 |
| ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ | .53 |
| ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ | .54 |
| הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ | .55 |
| ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ | .56 |
| ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ | .57 |
| ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃ | .58 |
| ← Matthew 13/28 → |