← Mark 7/16 → |
ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃ | .1 |
ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃ | .2 |
כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃ | .3 |
ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃ | .4 |
וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃ | .5 |
ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ | .6 |
ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ | .7 |
כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃ | .8 |
ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃ | .9 |
כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ | .10 |
ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃ | .11 |
ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃ | .12 |
ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃ | .13 |
ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃ | .14 |
אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃ | .15 |
כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | .16 |
ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃ | .17 |
ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃ | .18 |
כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃ | .19 |
ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃ | .20 |
]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃ | .21 |
]22-12[׃ | .22 |
כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃ | .23 |
ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃ | .24 |
כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃ | .25 |
והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃ | .26 |
ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ | .27 |
ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃ | .28 |
ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃ | .29 |
ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃ | .30 |
וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ | .31 |
ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ | .32 |
ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ | .33 |
ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃ | .34 |
וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ | .35 |
ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃ | .36 |
וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃ | .37 |
← Mark 7/16 → |