← Mark 14/16 → |
ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ | .1 |
ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ | .2 |
ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ | .3 |
ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃ | .4 |
כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ | .5 |
ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ | .6 |
כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃ | .7 |
את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃ | .8 |
אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃ | .9 |
ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ | .10 |
והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ | .11 |
ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃ | .12 |
וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ | .13 |
ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ | .14 |
והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃ | .15 |
ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃ | .16 |
ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃ | .17 |
ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ | .18 |
ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ | .19 |
ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃ | .20 |
הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ | .21 |
ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ | .22 |
ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ | .23 |
ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃ | .24 |
אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃ | .25 |
ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ | .26 |
ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ | .27 |
ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃ | .28 |
ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃ | .29 |
ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃ | .30 |
והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃ | .31 |
ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ | .32 |
ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ | .33 |
ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ | .34 |
ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ | .35 |
ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ | .36 |
ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ | .37 |
שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ | .38 |
ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃ | .39 |
וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ | .40 |
ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃ | .41 |
קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃ | .42 |
עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ | .43 |
והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃ | .44 |
הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃ | .45 |
וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ | .46 |
ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ | .47 |
ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ | .48 |
ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ | .49 |
ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ | .50 |
ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃ | .51 |
והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃ | .52 |
ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃ | .53 |
ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ | .54 |
וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ | .55 |
כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ | .56 |
ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ | .57 |
שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ | .58 |
וגם בזאת עדותם לא שותה׃ | .59 |
ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃ | .60 |
והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ | .61 |
ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ | .62 |
ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ | .63 |
שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ | .64 |
ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃ | .65 |
ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ | .66 |
ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ | .67 |
ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ | .68 |
ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ | .69 |
וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ | .70 |
ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃ | .71 |
והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃ | .72 |
← Mark 14/16 → |