← Luke 20/24 → |
ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃ | .1 |
ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃ | .2 |
ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃ | .3 |
טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃ | .4 |
ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃ | .5 |
ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃ | .6 |
ויענו לא ידענו מאין׃ | .7 |
ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ | .8 |
ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃ | .9 |
ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃ | .10 |
ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃ | .11 |
ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃ | .12 |
ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃ | .13 |
וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃ | .14 |
ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃ | .15 |
יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃ | .16 |
ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ | .17 |
כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃ | .18 |
ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃ | .19 |
ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃ | .20 |
וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃ | .21 |
המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ | .22 |
ויכר את נכליהם ויאמר להם׃ | .23 |
מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃ | .24 |
ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ | .25 |
ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃ | .26 |
ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃ | .27 |
מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃ | .28 |
והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃ | .29 |
ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃ | .30 |
ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃ | .31 |
ובאחרונה מתה גם האשה׃ | .32 |
והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃ | .33 |
ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃ | .34 |
והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃ | .35 |
כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃ | .36 |
וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ | .37 |
והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃ | .38 |
ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃ | .39 |
ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃ | .40 |
ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃ | .41 |
והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ | .42 |
עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | .43 |
הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃ | .44 |
ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃ | .45 |
הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃ | .46 |
הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃ | .47 |
← Luke 20/24 → |