| ← Luke 17/24 → |
| ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃ | .1 |
| נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃ | .2 |
| השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ | .3 |
| ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ | .4 |
| ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ | .5 |
| ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃ | .6 |
| מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃ | .7 |
| הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃ | .8 |
| הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃ | .9 |
| ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃ | .10 |
| ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ | .11 |
| ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃ | .12 |
| וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃ | .13 |
| וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ | .14 |
| ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ | .15 |
| ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ | .16 |
| ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃ | .17 |
| האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ | .18 |
| ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃ | .19 |
| וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ | .20 |
| ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃ | .21 |
| ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃ | .22 |
| ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃ | .23 |
| כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃ | .24 |
| אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃ | .25 |
| וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃ | .26 |
| אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃ | .27 |
| וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ | .28 |
| ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃ | .29 |
| ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃ | .30 |
| ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃ | .31 |
| זכרו את אשת לוט׃ | .32 |
| המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃ | .33 |
| אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃ | .34 |
| שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃ | .35 |
| שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃ | .36 |
| ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃ | .37 |
| ← Luke 17/24 → |