| ← Luke 13/24 → | 
| ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ | .1 | 
| ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃ | .2 | 
| לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ | .3 | 
| או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃ | .4 | 
| לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ | .5 | 
| וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃ | .6 | 
| ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃ | .7 | 
| ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃ | .8 | 
| אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃ | .9 | 
| ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃ | .10 | 
| והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ | .11 | 
| ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃ | .12 | 
| וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ | .13 | 
| ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ | .14 | 
| ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃ | .15 | 
| וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ | .16 | 
| ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃ | .17 | 
| ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃ | .18 | 
| דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ | .19 | 
| ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃ | .20 | 
| דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ | .21 | 
| ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃ | .22 | 
| וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃ | .23 | 
| ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃ | .24 | 
| והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃ | .25 | 
| אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃ | .26 | 
| ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃ | .27 | 
| ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃ | .28 | 
| ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃ | .29 | 
| והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃ | .30 | 
| ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃ | .31 | 
| ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃ | .32 | 
| אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃ | .33 | 
| ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃ | .34 | 
| הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃ | .35 | 
| ← Luke 13/24 → |