| Luke 1/24 → |
| אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ | .1 |
| כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ | .2 |
| חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ | .3 |
| למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ | .4 |
| כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ | .5 |
| ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ | .6 |
| ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ | .7 |
| ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ | .8 |
| וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ | .9 |
| וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ | .10 |
| וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ | .11 |
| ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ | .12 |
| ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ | .13 |
| והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ | .14 |
| כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ | .15 |
| ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ | .16 |
| והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ | .17 |
| ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ | .18 |
| ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ | .19 |
| והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ | .20 |
| והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ | .21 |
| ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ | .22 |
| ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ | .23 |
| ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ | .24 |
| ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ | .25 |
| ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ | .26 |
| אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ | .27 |
| ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ | .28 |
| והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ | .29 |
| ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ | .30 |
| והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ | .31 |
| והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ | .32 |
| ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ | .33 |
| ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ | .34 |
| ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ | .35 |
| והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ | .36 |
| כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ | .37 |
| ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ | .38 |
| ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ | .39 |
| ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ | .40 |
| ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ | .41 |
| ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ | .42 |
| ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ | .43 |
| כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ | .44 |
| ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ | .45 |
| ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ | .46 |
| ותגל רוחי באלהי ישעי׃ | .47 |
| ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ | .48 |
| ]94-84[׃ | .49 |
| וחסדו לדור דורים על יראיו׃ | .50 |
| גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ | .51 |
| הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ | .52 |
| רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ | .53 |
| תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ | .54 |
| כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ | .55 |
| ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ | .56 |
| וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ | .57 |
| וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ | .58 |
| ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ | .59 |
| ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ | .60 |
| ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ | .61 |
| וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ | .62 |
| וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ | .63 |
| ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ | .64 |
| ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ | .65 |
| וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ | .66 |
| וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ | .67 |
| ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ | .68 |
| וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ | .69 |
| כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ | .70 |
| ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ | .71 |
| לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ | .72 |
| את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ | .73 |
| להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ | .74 |
| בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ | .75 |
| ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ | .76 |
| לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ | .77 |
| ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ | .78 |
| להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ | .79 |
| ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ | .80 |
| Luke 1/24 → |