| ← Leviticus 13/27 → |
| וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ | .1 |
| אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים׃ | .2 |
| וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃ | .3 |
| ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים׃ | .4 |
| וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃ | .5 |
| וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃ | .6 |
| ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן׃ | .7 |
| וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא׃ | .8 |
| נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן׃ | .9 |
| וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת׃ | .10 |
| צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא׃ | .11 |
| ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן׃ | .12 |
| וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא׃ | .13 |
| וביום הראות בו בשר חי יטמא׃ | .14 |
| וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא׃ | .15 |
| או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן׃ | .16 |
| וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא׃ | .17 |
| ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא׃ | .18 |
| והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן׃ | .19 |
| וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה׃ | .20 |
| ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ | .21 |
| ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא׃ | .22 |
| ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן׃ | .23 |
| או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה׃ | .24 |
| וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא׃ | .25 |
| ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ | .26 |
| וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא׃ | .27 |
| ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא׃ | .28 |
| ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן׃ | .29 |
| וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא׃ | .30 |
| וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים׃ | .31 |
| וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור׃ | .32 |
| והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית׃ | .33 |
| וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר׃ | .34 |
| ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו׃ | .35 |
| וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא׃ | .36 |
| ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן׃ | .37 |
| ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת׃ | .38 |
| וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא׃ | .39 |
| ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׃ | .40 |
| ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃ | .41 |
| וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ | .42 |
| וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׃ | .43 |
| איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃ | .44 |
| והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא׃ | .45 |
| כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׃ | .46 |
| והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים׃ | .47 |
| או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור׃ | .48 |
| והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן׃ | .49 |
| וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים׃ | .50 |
| וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא׃ | .51 |
| ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף׃ | .52 |
| ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור׃ | .53 |
| וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית׃ | .54 |
| וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ | .55 |
| ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב׃ | .56 |
| ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע׃ | .57 |
| והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר׃ | .58 |
| זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו׃ | .59 |
| ← Leviticus 13/27 → |