| ← Judges 15/21 → |
| ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא׃ | .1 |
| ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה׃ | .2 |
| ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה׃ | .3 |
| וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך׃ | .4 |
| ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית׃ | .5 |
| ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש׃ | .6 |
| ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל׃ | .7 |
| ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם׃ | .8 |
| ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי׃ | .9 |
| ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו׃ | .10 |
| וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם׃ | .11 |
| ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם׃ | .12 |
| ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע׃ | .13 |
| הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו׃ | .14 |
| וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש׃ | .15 |
| ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש׃ | .16 |
| ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי׃ | .17 |
| ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים׃ | .18 |
| ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה׃ | .19 |
| וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה׃ | .20 |
| ← Judges 15/21 → |