← John 4/21 → |
ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ | .1 |
ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ | .2 |
ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃ | .3 |
ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃ | .4 |
ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃ | .5 |
ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃ | .6 |
ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃ | .7 |
כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃ | .8 |
ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃ | .9 |
ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃ | .10 |
ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃ | .11 |
האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃ | .12 |
ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃ | .13 |
ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃ | .14 |
ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃ | .15 |
ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃ | .16 |
ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃ | .17 |
כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃ | .18 |
ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃ | .19 |
אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃ | .20 |
ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃ | .21 |
אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃ | .22 |
אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃ | .23 |
האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃ | .24 |
ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃ | .25 |
ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃ | .26 |
ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃ | .27 |
ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃ | .28 |
באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃ | .29 |
ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃ | .30 |
טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃ | .31 |
ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃ | .32 |
ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃ | .33 |
ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃ | .34 |
הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃ | .35 |
והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃ | .36 |
כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃ | .37 |
אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃ | .38 |
ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃ | .39 |
ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃ | .40 |
ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃ | .41 |
ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃ | .42 |
ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃ | .43 |
כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃ | .44 |
ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃ | .45 |
ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ | .46 |
ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ | .47 |
ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ | .48 |
ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ | .49 |
ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ | .50 |
ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃ | .51 |
וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃ | .52 |
וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃ | .53 |
זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃ | .54 |
← John 4/21 → |