| ← John 11/21 → |
| ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ | .1 |
| היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ | .2 |
| ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ | .3 |
| וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ | .4 |
| וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ | .5 |
| ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ | .6 |
| מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ | .7 |
| ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ | .8 |
| ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ | .9 |
| אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ | .10 |
| כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ | .11 |
| ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ | .12 |
| וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ | .13 |
| אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ | .14 |
| ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ | .15 |
| ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ | .16 |
| ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ | .17 |
| ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ | .18 |
| ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ | .19 |
| ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ | .20 |
| ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ | .21 |
| וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ | .22 |
| ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ | .23 |
| ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ | .24 |
| ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ | .25 |
| וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ | .26 |
| ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ | .27 |
| ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ | .28 |
| היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ | .29 |
| וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ | .30 |
| והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ | .31 |
| ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ | .32 |
| ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ | .33 |
| ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ | .34 |
| ויבך ישוע׃ | .35 |
| ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ | .36 |
| ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ | .37 |
| ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ | .38 |
| ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ | .39 |
| ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ | .40 |
| וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ | .41 |
| ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ | .42 |
| ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ | .43 |
| ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ | .44 |
| ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ | .45 |
| ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ | .46 |
| אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ | .47 |
| אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ | .48 |
| ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ | .49 |
| אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ | .50 |
| וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ | .51 |
| ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ | .52 |
| ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ | .53 |
| על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ | .54 |
| ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ | .55 |
| ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ | .56 |
| והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ | .57 |
| ← John 11/21 → |