← John 11/21 → |
ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ | .1 |
היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ | .2 |
ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ | .3 |
וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ | .4 |
וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ | .5 |
ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ | .6 |
מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ | .7 |
ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ | .8 |
ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ | .9 |
אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ | .10 |
כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ | .11 |
ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ | .12 |
וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ | .13 |
אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ | .14 |
ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ | .15 |
ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ | .16 |
ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ | .17 |
ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ | .18 |
ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ | .19 |
ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ | .20 |
ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ | .21 |
וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ | .22 |
ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ | .23 |
ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ | .24 |
ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ | .25 |
וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ | .26 |
ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ | .27 |
ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ | .28 |
היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ | .29 |
וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ | .30 |
והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ | .31 |
ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ | .32 |
ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ | .33 |
ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ | .34 |
ויבך ישוע׃ | .35 |
ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ | .36 |
ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ | .37 |
ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ | .38 |
ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ | .39 |
ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ | .40 |
וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ | .41 |
ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ | .42 |
ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ | .43 |
ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ | .44 |
ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ | .45 |
ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ | .46 |
אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ | .47 |
אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ | .48 |
ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ | .49 |
אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ | .50 |
וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ | .51 |
ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ | .52 |
ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ | .53 |
על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ | .54 |
ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ | .55 |
ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ | .56 |
והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ | .57 |
← John 11/21 → |