← John 10/21 → |
אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ | .1 |
ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃ | .2 |
לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ | .3 |
ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ | .4 |
ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃ | .5 |
המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ | .6 |
ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃ | .7 |
כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃ | .8 |
אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃ | .9 |
הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃ | .10 |
אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃ | .11 |
והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃ | .12 |
השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃ | .13 |
אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃ | .14 |
כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃ | .15 |
וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃ | .16 |
על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ | .17 |
ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ | .18 |
ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ | .19 |
ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ | .20 |
ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃ | .21 |
ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ | .22 |
ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃ | .23 |
ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃ | .24 |
ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃ | .25 |
אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃ | .26 |
צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃ | .27 |
ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃ | .28 |
האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃ | .29 |
אני ואבי אחד אנחנו׃ | .30 |
אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃ | .31 |
ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃ | .32 |
ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃ | .33 |
ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃ | .34 |
הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃ | .35 |
ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃ | .36 |
אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃ | .37 |
ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃ | .38 |
אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃ | .39 |
וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ | .40 |
ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ | .41 |
ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃ | .42 |
← John 10/21 → |