| ← Job 9/42 → |
| ויען איוב ויאמר׃ | .1 |
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | .2 |
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | .3 |
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | .4 |
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | .5 |
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | .6 |
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | .7 |
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | .8 |
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | .9 |
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | .10 |
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | .11 |
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | .12 |
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | .13 |
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | .14 |
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | .15 |
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | .16 |
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | .17 |
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | .18 |
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | .19 |
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | .20 |
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | .21 |
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | .22 |
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | .23 |
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | .24 |
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | .25 |
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | .26 |
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | .27 |
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | .28 |
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | .29 |
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | .30 |
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | .31 |
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | .32 |
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | .33 |
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | .34 |
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | .35 |
| ← Job 9/42 → |