| ← Job 30/42 → |
| ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ | .1 |
| גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ | .2 |
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ | .3 |
| הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ | .4 |
| מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ | .5 |
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ | .6 |
| בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ | .7 |
| בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ | .8 |
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ | .9 |
| תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ | .10 |
| כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ | .11 |
| על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ | .12 |
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ | .13 |
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ | .14 |
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ | .15 |
| ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ | .16 |
| לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ | .17 |
| ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ | .18 |
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ | .19 |
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ | .20 |
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ | .21 |
| תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ | .22 |
| כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ | .23 |
| אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ | .24 |
| אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ | .25 |
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ | .26 |
| מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ | .27 |
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ | .28 |
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ | .29 |
| עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ | .30 |
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ | .31 |
| ← Job 30/42 → |