← Job 21/42 → |
ויען איוב ויאמר׃ | .1 |
שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ | .2 |
שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ | .3 |
האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ | .4 |
פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ | .5 |
ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ | .6 |
מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ | .7 |
זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ | .8 |
בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ | .9 |
שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ | .10 |
ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ | .11 |
ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ | .12 |
יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ | .13 |
ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ | .14 |
מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ | .15 |
הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ | .16 |
כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ | .17 |
יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ | .18 |
אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ | .19 |
יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ | .20 |
כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ | .21 |
הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ | .22 |
זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ | .23 |
עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ | .24 |
וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ | .25 |
יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ | .26 |
הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ | .27 |
כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ | .28 |
הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ | .29 |
כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ | .30 |
מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ | .31 |
והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ | .32 |
מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ | .33 |
ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ | .34 |
← Job 21/42 → |