| ← Job 21/42 → |
| ויען איוב ויאמר׃ | .1 |
| שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ | .2 |
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ | .3 |
| האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ | .4 |
| פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ | .5 |
| ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ | .6 |
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ | .7 |
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ | .8 |
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ | .9 |
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ | .10 |
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ | .11 |
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ | .12 |
| יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ | .13 |
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ | .14 |
| מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ | .15 |
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ | .16 |
| כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ | .17 |
| יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ | .18 |
| אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ | .19 |
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ | .20 |
| כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ | .21 |
| הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ | .22 |
| זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ | .23 |
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ | .24 |
| וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ | .25 |
| יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ | .26 |
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ | .27 |
| כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ | .28 |
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ | .29 |
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ | .30 |
| מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ | .31 |
| והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ | .32 |
| מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ | .33 |
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ | .34 |
| ← Job 21/42 → |