| ← Job 17/42 → |
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ | .1 |
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ | .2 |
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ | .3 |
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ | .4 |
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ | .5 |
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ | .6 |
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ | .7 |
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ | .8 |
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ | .9 |
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ | .10 |
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ | .11 |
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ | .12 |
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ | .13 |
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ | .14 |
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ | .15 |
| בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃ | .16 |
| ← Job 17/42 → |