← Job 15/42 → |
ויען אליפז התימני ויאמר׃ | .1 |
החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ | .2 |
הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ | .3 |
אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ | .4 |
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ | .5 |
ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ | .6 |
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ | .7 |
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ | .8 |
מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ | .9 |
גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ | .10 |
המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ | .11 |
מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ | .12 |
כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ | .13 |
מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ | .14 |
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ | .15 |
אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ | .16 |
אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ | .17 |
אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ | .18 |
להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ | .19 |
כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ | .20 |
קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ | .21 |
לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ | .22 |
נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ | .23 |
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ | .24 |
כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ | .25 |
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ | .26 |
כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ | .27 |
וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ | .28 |
לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ | .29 |
לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ | .30 |
אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ | .31 |
בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ | .32 |
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ | .33 |
כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ | .34 |
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ | .35 |
← Job 15/42 → |