| ← Job 11/42 → |
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ | .1 |
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ | .2 |
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ | .3 |
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ | .4 |
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ | .5 |
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ | .6 |
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ | .7 |
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ | .8 |
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ | .9 |
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ | .10 |
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ | .11 |
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ | .12 |
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ | .13 |
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ | .14 |
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ | .15 |
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ | .16 |
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ | .17 |
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ | .18 |
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ | .19 |
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ | .20 |
| ← Job 11/42 → |