| ← Jeremiah 51/52 → |
| כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃ | .1 |
| ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה׃ | .2 |
| אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה׃ | .3 |
| ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃ | .4 |
| כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃ | .5 |
| נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃ | .6 |
| כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃ | .7 |
| פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃ | .8 |
| רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים׃ | .9 |
| הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃ | .10 |
| הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃ | .11 |
| אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל׃ | .12 |
| שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃ | .13 |
| נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ | .14 |
| עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃ | .15 |
| לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃ | .16 |
| נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃ | .17 |
| הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃ | .18 |
| לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ | .19 |
| מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃ | .20 |
| ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃ | .21 |
| ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃ | .22 |
| ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃ | .23 |
| ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ | .24 |
| הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה׃ | .25 |
| ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה׃ | .26 |
| שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר׃ | .27 |
| קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו׃ | .28 |
| ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃ | .29 |
| חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃ | .30 |
| רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה׃ | .31 |
| והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ | .32 |
| כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה׃ | .33 |
| אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃ | .34 |
| חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ | .35 |
| לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃ | .36 |
| והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃ | .37 |
| יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃ | .38 |
| בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃ | .39 |
| אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים׃ | .40 |
| איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃ | .41 |
| עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃ | .42 |
| היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃ | .43 |
| ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה׃ | .44 |
| צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃ | .45 |
| ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל׃ | .46 |
| לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה׃ | .47 |
| ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה׃ | .48 |
| גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ׃ | .49 |
| פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם׃ | .50 |
| בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃ | .51 |
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל׃ | .52 |
| כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה׃ | .53 |
| קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃ | .54 |
| כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃ | .55 |
| כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃ | .56 |
| והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ | .57 |
| כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו׃ | .58 |
| הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃ | .59 |
| ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל׃ | .60 |
| ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה׃ | .61 |
| ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃ | .62 |
| והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת׃ | .63 |
| ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו׃ | .64 |
| ← Jeremiah 51/52 → |