← Hosea 2/14 → |
אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃ | .1 |
ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃ | .2 |
פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃ | .3 |
ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃ | .4 |
כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃ | .5 |
לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃ | .6 |
ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃ | .7 |
והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃ | .8 |
לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃ | .9 |
ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃ | .10 |
והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃ | .11 |
והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃ | .12 |
ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃ | .13 |
לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃ | .14 |
ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃ | .15 |
והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃ | .16 |
והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃ | .17 |
וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃ | .18 |
וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃ | .19 |
וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃ | .20 |
והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃ | .21 |
והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃ | .22 |
וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃ | .23 |
← Hosea 2/14 → |