← Genesis 3/50 → |
והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ | .1 |
ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ | .2 |
ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ | .3 |
ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃ | .4 |
כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ | .5 |
ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃ | .6 |
ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃ | .7 |
וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ | .8 |
ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃ | .9 |
ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃ | .10 |
ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃ | .11 |
ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃ | .12 |
ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ | .13 |
ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃ | .14 |
ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃ | .15 |
אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃ | .16 |
ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃ | .17 |
וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃ | .18 |
בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃ | .19 |
ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃ | .20 |
ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ | .21 |
ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ | .22 |
וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃ | .23 |
ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃ | .24 |
← Genesis 3/50 → |