| ← Ezekiel 7/48 → |
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | .1 |
| ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ׃ | .2 |
| עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃ | .3 |
| ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃ | .4 |
| כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃ | .5 |
| קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃ | .6 |
| באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃ | .7 |
| עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃ | .8 |
| ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃ | .9 |
| הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃ | .10 |
| החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃ | .11 |
| בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃ | .12 |
| כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו׃ | .13 |
| תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃ | .14 |
| החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃ | .15 |
| ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃ | .16 |
| כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃ | .17 |
| וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃ | .18 |
| כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה׃ | .19 |
| וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה׃ | .20 |
| ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה׃ | .21 |
| והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃ | .22 |
| עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃ | .23 |
| והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃ | .24 |
| קפדה בא ובקשו שלום ואין׃ | .25 |
| הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃ | .26 |
| המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃ | .27 |
| ← Ezekiel 7/48 → |