← Exodus 12/40 → |
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃ | .1 |
החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃ | .2 |
דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃ | .3 |
ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃ | .4 |
שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃ | .5 |
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃ | .6 |
ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃ | .7 |
ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃ | .8 |
אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃ | .9 |
ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃ | .10 |
וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃ | .11 |
ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃ | .12 |
והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃ | .13 |
והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃ | .14 |
שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃ | .15 |
וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃ | .16 |
ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃ | .17 |
בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃ | .18 |
שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃ | .19 |
כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ | .20 |
ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃ | .21 |
ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר׃ | .22 |
ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׃ | .23 |
ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃ | .24 |
והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת׃ | .25 |
והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃ | .26 |
ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃ | .27 |
וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו׃ | .28 |
ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃ | .29 |
ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃ | .30 |
ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃ | .31 |
גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃ | .32 |
ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃ | .33 |
וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃ | .34 |
ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃ | .35 |
ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים׃ | .36 |
ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃ | .37 |
וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃ | .38 |
ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם׃ | .39 |
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃ | .40 |
ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃ | .41 |
ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם׃ | .42 |
ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׃ | .43 |
וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃ | .44 |
תושב ושכיר לא יאכל בו׃ | .45 |
בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו׃ | .46 |
כל עדת ישראל יעשו אתו׃ | .47 |
וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו׃ | .48 |
תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃ | .49 |
ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו׃ | .50 |
ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃ | .51 |
← Exodus 12/40 → |