| ← Ephesians 4/6 → |
| לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃ | .1 |
| בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃ | .2 |
| ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום׃ | .3 |
| גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת׃ | .4 |
| אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת׃ | .5 |
| אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם׃ | .6 |
| אבל לכל אחד ואחד ממנו נתן החסד כמדת מתנת המשיח׃ | .7 |
| על כן הוא אומר עלה למרום שבה שבי ויתן מתנות לאדם׃ | .8 |
| ועלה שאמר מה הוא אם לא שירד ירד מקדם לתחתיות ארץ׃ | .9 |
| הירד הוא אשר גם עלה למעלה מכל השמים למען ימלא את הכל׃ | .10 |
| והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים׃ | .11 |
| להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃ | .12 |
| עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח׃ | .13 |
| ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃ | .14 |
| כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש׃ | .15 |
| אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃ | .16 |
| והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם׃ | .17 |
| חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃ | .18 |
| אשר השמינו ויתנו את נפשם לזמה לעשות כל תועבה באהבת הבצע׃ | .19 |
| ואתם לא כן למדתם את המשיח׃ | .20 |
| אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע׃ | .21 |
| אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית׃ | .22 |
| ותתחדשו ברוח שכלכם׃ | .23 |
| ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת׃ | .24 |
| על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש׃ | .25 |
| רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם׃ | .26 |
| גם לא תתנו מקום לשטן׃ | .27 |
| מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור׃ | .28 |
| כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃ | .29 |
| ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה׃ | .30 |
| כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה׃ | .31 |
| והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח׃ | .32 |
| ← Ephesians 4/6 → |