Deuteronomy 1/34 → |
אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃ | .1 |
אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע׃ | .2 |
ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃ | .3 |
אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי׃ | .4 |
בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר׃ | .5 |
יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃ | .6 |
פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת׃ | .7 |
ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃ | .8 |
ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם׃ | .9 |
יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃ | .10 |
יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃ | .11 |
איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃ | .12 |
הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃ | .13 |
ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות׃ | .14 |
ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃ | .15 |
ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו׃ | .16 |
לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃ | .17 |
ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׃ | .18 |
ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃ | .19 |
ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ | .20 |
ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃ | .21 |
ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃ | .22 |
וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃ | .23 |
ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה׃ | .24 |
ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ | .25 |
ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃ | .26 |
ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃ | .27 |
אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם׃ | .28 |
ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃ | .29 |
יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃ | .30 |
ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃ | .31 |
ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃ | .32 |
ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם׃ | .33 |
וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃ | .34 |
אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃ | .35 |
זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃ | .36 |
גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃ | .37 |
יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל׃ | .38 |
וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃ | .39 |
ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף׃ | .40 |
ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃ | .41 |
ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ | .42 |
ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃ | .43 |
ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה׃ | .44 |
ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃ | .45 |
ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃ | .46 |
Deuteronomy 1/34 → |