| ← Acts 7/28 → |
| ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃ | .1 |
| ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃ | .2 |
| ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃ | .3 |
| ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃ | .4 |
| ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃ | .5 |
| ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ | .6 |
| וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃ | .7 |
| ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃ | .8 |
| ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃ | .9 |
| ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃ | .10 |
| ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃ | .11 |
| וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃ | .12 |
| ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃ | .13 |
| וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃ | .14 |
| וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃ | .15 |
| ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃ | .16 |
| ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃ | .17 |
| עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃ | .18 |
| וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃ | .19 |
| בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃ | .20 |
| וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃ | .21 |
| וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃ | .22 |
| ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃ | .23 |
| וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃ | .24 |
| ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃ | .25 |
| ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃ | .26 |
| והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃ | .27 |
| הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃ | .28 |
| ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃ | .29 |
| ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃ | .30 |
| וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃ | .31 |
| אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃ | .32 |
| ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ | .33 |
| ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃ | .34 |
| הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃ | .35 |
| והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃ | .36 |
| הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃ | .37 |
| הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃ | .38 |
| הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃ | .39 |
| ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ | .40 |
| ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃ | .41 |
| ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ | .42 |
| ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃ | .43 |
| משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃ | .44 |
| ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃ | .45 |
| והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃ | .46 |
| ושלמה בנה לו בית׃ | .47 |
| אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃ | .48 |
| השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃ | .49 |
| הלא את כל אלה ידי עשתה׃ | .50 |
| קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃ | .51 |
| מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃ | .52 |
| אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃ | .53 |
| ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃ | .54 |
| והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃ | .55 |
| ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃ | .56 |
| ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃ | .57 |
| וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ | .58 |
| ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃ | .59 |
| ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃ | .60 |
| ← Acts 7/28 → |