← Acts 7/28 → |
ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃ | .1 |
ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃ | .2 |
ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃ | .3 |
ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃ | .4 |
ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃ | .5 |
ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ | .6 |
וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃ | .7 |
ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃ | .8 |
ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃ | .9 |
ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃ | .10 |
ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃ | .11 |
וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃ | .12 |
ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃ | .13 |
וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃ | .14 |
וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃ | .15 |
ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃ | .16 |
ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃ | .17 |
עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃ | .18 |
וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃ | .19 |
בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃ | .20 |
וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃ | .21 |
וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃ | .22 |
ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃ | .23 |
וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃ | .24 |
ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃ | .25 |
ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃ | .26 |
והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃ | .27 |
הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃ | .28 |
ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃ | .29 |
ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃ | .30 |
וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃ | .31 |
אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃ | .32 |
ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ | .33 |
ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃ | .34 |
הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃ | .35 |
והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃ | .36 |
הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃ | .37 |
הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃ | .38 |
הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃ | .39 |
ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ | .40 |
ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃ | .41 |
ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ | .42 |
ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃ | .43 |
משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃ | .44 |
ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃ | .45 |
והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃ | .46 |
ושלמה בנה לו בית׃ | .47 |
אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃ | .48 |
השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃ | .49 |
הלא את כל אלה ידי עשתה׃ | .50 |
קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃ | .51 |
מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃ | .52 |
אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃ | .53 |
ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃ | .54 |
והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃ | .55 |
ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃ | .56 |
ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃ | .57 |
וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ | .58 |
ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃ | .59 |
ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃ | .60 |
← Acts 7/28 → |