| ← Acts 5/28 → | 
| ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃ | .1 | 
| ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃ | .2 | 
| ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃ | .3 | 
| הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃ | .4 | 
| וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃ | .5 | 
| ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃ | .6 | 
| ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃ | .7 | 
| ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃ | .8 | 
| ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃ | .9 | 
| ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃ | .10 | 
| ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃ | .11 | 
| ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃ | .12 | 
| ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃ | .13 | 
| אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃ | .14 | 
| עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃ | .15 | 
| וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃ | .16 | 
| ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃ | .17 | 
| וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃ | .18 | 
| ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃ | .19 | 
| לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃ | .20 | 
| והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃ | .21 | 
| וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃ | .22 | 
| את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃ | .23 | 
| ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃ | .24 | 
| ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃ | .25 | 
| וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃ | .26 | 
| ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃ | .27 | 
| הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃ | .28 | 
| ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃ | .29 | 
| אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃ | .30 | 
| את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃ | .31 | 
| ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃ | .32 | 
| ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃ | .33 | 
| ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃ | .34 | 
| ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃ | .35 | 
| כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃ | .36 | 
| ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃ | .37 | 
| ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ | .38 | 
| ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃ | .39 | 
| וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃ | .40 | 
| ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃ | .41 | 
| וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃ | .42 | 
| ← Acts 5/28 → |